אני רוצה לדבר אתכם על היופי שבבדידות.
לא חשבתי שארגיש זאת באמצע החיים –
אבל אני בתקופה שכזאת, וזה בסדר.
אני מחבק אותה, אני מוקיר אותה, אני יודע שזהו שלב שעלי לעבור.
אני מוקף באנשים מבוקר ועד לילה,
אבל אין זה אומר שאני לא בודד.
ישנן תקופות מעבר בחיים שלנו –
שמאלצות אותנו להתכנס עם עצמנו, ולוודא שהמצפן מכוון היטב.
אל תפחדו מלהיות קצת בודדים.
לעיתים בדידות היא מתנה. היא הכרח.
כדי לגלות מי אתם באמת, תצטרכו להתרחק מבני אנוש.
התשובה לא אצלם. היא גם לא אצלכם.
התשובה היא למעלה – גבוה – במקום הזה שהנפש משוטטת בה בזמן השינה.
כדי לתקשר עם המקום הרם הזה, הקדוש הזה, הנפש צריכה שקט.
אנשים זה רעש.
אנשים זה בעיות.
אנשים זה עונג.
אנשים זה אהבות.
הכל ביחד – רק דבר אחד בטוח שהם לא –
הם לא שקט.
תתבודדו. אל תפחדו מזה.
תפחדו מלחיות חיים שלמים מבלי לדעת מי אתם ומה אתם רוצים לעשות פה על הכדור.
