סיני זקן

בסדנת ניהול יוקרתית מטעם "Sheker_Tech_Avadim"
קיבלנו תנאים של אימפריה, כולל בורקסים קטנים.

נאספנו סביב שולחן ואז הגיעה המנחה,
איפור מוגזם ועור חום עץ, אחרי שיזוף בהתזה.

אני מריח ת'סוכר ומקבל את האתגר,
עלי לחלוק עם הכיתה – משאלה אותה אבחר.

אחד ביקש ארנק עם RE-FILL בכל בוקר לסכום גדול,
שניה ביקשה עשור שלם להישאר בגילה מבלי לגדול.
שלישי את שארית חייו רוצה באי – בתולות וענבים,
ואני – ביקשתי סיני. על הר. ובן 90.

הכסף נותן ערך רק למה שהוא קונה –
אבל לנשמה אין תמחור, וסביר שלא יהיה.

לחיות בלי להזדקן זה כמו לישון מבלי לקום,
כשהעולם זז ואתה במקום – אז אתה נגד הכיוון.

לחיות באי בודד לעד – נוגד את טבע האדם.
אם אתה אנושי – השורשים זקוקים למים. אל תייבשם.

אז אני? – רוצה רק סיני. או סתם איש מאוד חכם.
יצוק בי ידע, יחדיר בי רוח. מה צריך עוד האדם?