כמה רעש.. אני לא שומע כלום.
מסביבי זעקות, צעקות בלי סינון.
כמה כוח צריך כדי ללחוץ –
על הכפתור שיגרום לי לחיות.
זה שמשתיק בשנייה את כולם –
ונותן לי עם עצמי את הזמן.
את הזמן לחשוב ולמצוא פתרונות,
כדי לפתור לעולם בעיות.
יום אחד אולי אהיה קצת חכם..
ואבין שהרעש הוא לא בגללם..
כי מי שעושה לי פה כאוס תמידי..
הוא אחד ויחיד –
הוא אני..
אולי תתעניין גם ב...