מנסה להחליט אם נעים או עצוב..
אם הטיפות מעוררות בי חיוך מבטיח,
או מזכירות לי את מה שעוד לא..
את מה שעוד לא השגתי, את הסיום הרומנטי.
שמצד אחד עוד לפני, ומצד שני נסתר – כך שכרגע אינו רלוונטי.
אם הטיפות נעימות או צורמות – אף אחד לא יחליט לי.
אצא החוצה בלי פחד, בביתי אשאיר מעילי.
כי אמונה זה הכל – גם כשבחוץ קצת קודר.
והגשם? הוא ברכה.
מדוע? כי כך אני בוחר.
אולי תתעניין גם ב...