לראות

בעולם מוסתר, מפוצץ דמיונות,
את בוהה בלי הפסק במירוץ.

מירוץ היופי, הזוהר, הרזון, האיפור.
כמה פייק, כמה הבל מאוס.

**********

את מבינה שזה רוע, ועדיין נשאבת..
מנסה להדוף הגלים.

אך טובעת, נחנקת, כי היצר הרע –
לא מפסיק לפתח שרירים.

************

לא משנה כמה "יפה" את וכמה עוקבים לך, לעולם לא תוכלי פה לנשום.

כי ההיא ממולך עם התמונה מהים, שוב תגרוף לך את הביטחון.

***********

לא ניתן לנצח במלחמה דמיונית, אז תפסיקי להילחם בשדים.

את זמנך ונפשך, שאיפותייך, חלומותייך – תפני מהדמיון – לחיים.

********

כי החיים הם ברוח, בנפש, בטוב. שהבורא מפזר כל שניה.

התורה מסתכמת ב: "ואהבת לרעך כמוך", ומפה את מתחילה החלמה.

********

אז בעולם כה מוסתר שכולו דמיונות, עינייך סגורות לרווחה..

תפתחי אותן כאן ועכשיו בעוצמה,
ובמקום עוד סלפי – פזרי אהבה.