ריבועים

כשהיינו קטנים זו הייתה עוד מילה..

כמו מלבן, משולש או עיגול.

ובגיל העשרה השתנתה במקצת,

לאובססיה בתיבול של תסכול.

 

כי לרוב זה מרגיש כמו קרב שמתיש –

כי סביר שנצא מופסדים.

נתאמן ונרוץ, נאכל לפי החוקים,

ועם כל זה הם לא מגיעים.

 

כדי להיכנס לחולצה או לעלות עוד תמונה,

את חיינו נקדיש לשטחי.

אם חצי מזמן זה, נפזר על מהות –

אז אולי עוד נצא לחופשי.

 

כשהיינו קטנים בנינו מהם מגדלים,

וציירנו צורות ובתים..

עת לחזור לתמימות, לפשטות, לצניעות –

עצרו את התלות בפרגונים שטחיים.

אולי תתעניין גם ב...

השאירו תגובה...

התחל להקליד והקש אנטר לחיפוש

מה החלום שלך? דילוג לתוכן